עורקים נדל"ן והשקעות בע"מ נ' רהיטי האולימפוס בע"מ

החלטה

רקע כללי

1.בפני בקשה בהולה למתן צו לפינוי המשיבה מהמושכר- אשר הינו שטח מסחרי בהיקף של כ- 1,700 מ"ר שבו מפעילה המשיבה עסק של שיווק רהיטים.

2.בין לבין ניתנה ביום 11/7/11 החלטת הנשיאה הנכבדה לפיה אוחד הדיון בתיק שבפני לתיק אחר אשר מתנהל בין הצדדים בבימ"ש השלום בראשל"צ (ת"א 49457-01-11).

3.בבקשת המבקשת נתבקש ביהמ"ש להורות על פינויה הדחוף של המשיבה מהמושכר, וזאת עקב העדר כיסוי ביטוחי למושכר והפקרת שלומם של המבקרים במושכר ושל שאר דיירי המבנה המסחרי.

לטענת המבקשת, המשיבה, בניגוד לחובתה על פי הסכם השכירות שבין הצדדים, לא ביטחה את הנכס, המדובר בסעיף מהותי שהדעת אינה סובלת את הפרתו, שכן אם יארע אסון כתוצאה משריפה שתפרוץ, המושכר אינו מבוטח כלל.

4.המשיבה הגישה תגובתה לבקשה, בגדרה התנגדה לה.

לדברי המשיבה, הבקשה הוגשה בהעדר נקיון כפיים ובחוסר תום לב לפי שבימ"ש השלום בראשל"צ אסר על המבקשת כאן לפעול לסילוק ידה של המשיבה (ר' נספח א' לתגובה).

5.עוד טוענת המשיבה, בין היתר ובתמצית, כי לנכונות המוצהר על ידי המבקשת בסעיף 3.1.3 להסכם ולפיו כל הקשור לכיבוי אש במושכר בוצע על פי דרישת הרשויות המוסמכות חשיבות מכרעת באשר לאפשרותה לעשות כיסוי ביטוחי, ומאחר והמבקשת אינה ממציאה למשיבה אישור מכבי אשר ואינה נענית לדרישות המיגון המתחייבות, לא עולה בידי המשיבה להעמיד כיסוי ביטוחי הולם.

דיון והכרעה

6.יש ממש בדברי ב"כ המשיבה כי העדרו של תצהיר תומך בבקשה לסעד הזמני הינו פגם מהותי היורד לשורשו של ענין ופגם זה לכשעצמו מחייב מחיקת הבקשה על אתר.

הבקשה מתבססת על אדנים עובדתיים רבים שלא באה להם תמיכה כמתחייב בתצהיר .

7.למעלה מפגם זה שצוין לעיל, הרי שעסקינן בבקשה, שעל פני הדברים נראה כי הוגשה בניגוד להחלטתו של בימ"ש השלום בראשל"צ, אשר אסר על פינוי המשיבה בטרם ידון התיק העיקרי בפניו.

בהיות הסעד הזמני תרופה המוענקת מכוח דיני היושר, קיימת חשיבות לשאלת נקיון הכפיים (ר' ע"א 121/65 נחמד נ' ביג'ו פ"ד י"ט(2) 578).

8.מדברי ב"כ המבקשת עולה כי ההפרה הנטענת מצד המשיבה, באי הסדרת נושא הביטוח נמשכת מזה כשלוש שנים. בנסיבות הענין המדובר לפיכך בשיהוי מהותי. בענין זה נפסק כי אחד הכללים הוא שמי שמבקש סעד זמני אל לו להתמהמה ולישון על זכויותיו לפי שהסעד לא יינתן למי שהיתה לו הזדמנות לתבוע את זכויותיו והוא לא עשה כן ולא פנה לביהמ"ש תוך זמן סביר (ר' א. וינוגרד "תקנות סדרי הדין", מהדורה רביעית, 496-497).

9.בבקשה שבפני, החופפת את תובענת המבקשת בתיק העיקרי, מתבקש ביהמ"ש ליתן צו עשה זמני הנוגע לפינויה של המבקשת מן המושכר. בענין זה גורס א. גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה תשיעית, כי "קבלת סעד זמני מסוג צו עשה זמני קשה יותר להשגה מאשר קבלת הסעד ההפוך של צו מניעה - בעוד שהסעד האחרון עומד בקריטריונים לענין שמירת המצב הקיים, הרי שבמתן צו עשה זמני יש לכאורה משום שינוי במצב הקיים (שם, 527).

להלכה כי מתן צו עשה זמני הינו סעד בעייתי ומורכב אשר ניתן במשורה ראה גם: רע"א 5946/06 קרש נ' לוואל אינווסטמנט (20.12.06).

10.בפועל, במהלך הטיעון שהתקיים בפני נראה לכאורה כי המבקשת חזרה בה מבקשתה כי יינתן סעד זמני בדמות צו פינוי וכל רצונה כעת הינו "לכפות" על המשיבה לבטח עצמה בביטוח תקף. סעד זה לא נתבקש בפני בגדרי הבקשה הבהולה למתן צו לפינוי. נכון הוא שב"כ המבקשת התייחס להעדרה של פוליסת ביטוח מתאימה ולהעדרו של כיסוי ביטוחי למושכר ואף ציין בסעיף 12 לבקשה כי המבקשת אשר רוצה להימנע מנטילת אחריות לחיי אדם, לנזק ולרכוש, "פונה לביהמ"ש הנכבד על מנת שבשלב ראשון של בירור התביעה הכספית ותביעת הפינוי יורה... על פינויה של המבקשת לאלתר מהמושכר...".

11.עולה אם כן כי נושא העדר ביטוח למושכר נטען על ידי המבקשת לצורך תמיכת בקשתה למתן צו עשה לפינויה של המשיבה מן המושכר. בבקשה עצמה לא נדרש ביהמ"ש בצורה כלשהיא לכפות על המשיבה לקיים את חובתה לבטח את המושכר באורח הולם.

ככל שהמבקשת חפצה בקבלת סעד שכזה בדמות סעד זמני טרם בירורה של התובענה לגופה, יהיה עליה להגיש בקשה מתאימה, נתמכת בתצהיר ובמסמכים מתאימים, אשר תקבל את תגובתה של המשיבה.